הסנאט בקליפורניה קבע: הדיקאן לא יחטט לך בפייסבוק

לוס אנג'לס רוצה שלא יפשפשו למועמדים לעבודה או לאוניברסיטה בתוך חשבון הפייסבוק אבל בקנטקי וצפון קרוליינה מנטרים מיילים עם מילים של סקס, אלכוהול, סמים וגם… מוסלמים. לקרוא את הפוסט הזה ולדעת שאחר כך גם המעסיק שלכם קורא אותו

מארק. שומר על דיסטנס

אנחנו כותבים בפייסבוק, מצלמים באינסטגרם, מעירים הערות בלינקד-אין. דור שלם של צעירים חי את כל חייו במדיה חברתית: מתעד את המסיבות, הקעקועים, האירועים, ימי ההולדת והביקורים אצל הגניקולוג ורופא השיניים. זה עולה לרשת, בטבעיות רבה, ובעצם לעולם לא באמת עוזב אותה. מי שחושב שהוא יכול למחוק מידע, כניראה לא מכיר אתרי ארכיון שיודעים לשלוף עמודים ישנים שעלו וירדו.

התמונות שאנו מעלים "מתויגות" וכך מועפות לכל עבר, לכל מיני חברים של חברים, ובקלות יכולה תמונה להיות מועתקת לארכיון פרטי, גם אם כמה ימים לאחר מכן היא תימחק מהעמוד הרשמי. לפני כמה חודשים רדפתי אחרי קרובת משפחה שבתום ליבה העלתה תמונה משפחתית לרשת. היא התכוונה לטוב אך אני נזעקתי מהרעיון של אובדן הפרטיות בכל הנוגע לחלק מבני המשפחה – שאפילו אינם יודעים מה זה פייסבוק – והפצרתי בה להוריד את זה.

בקיצור – הפייסבוק הוא "ספר פתוח" שמהווה גן עדן לכל מי שרוצה לאסוף עלינו מידע. זה טוב למעסיקים שרוצים לדעת הכל על המועמדים לעבודה,

גם דברים שלא הייתם רוצים שיעברו הלאה. מי החברים שלכם, עם מי יצאתם, איפה ישבתם ובאיזה חלק של הגוף חרטתם קעקוע. באמריקה זה כבר הפך למגיפה: מישהו בא לראיון עבודה והמעסיק נכנס רגע לפני הראיון לפייסבוק או לגוגל כדי להתכונן לשאול על דברים שבכלל לא מופיעים בקורות החיים הרשמיים. בגיגול טוב אפשר להגיע גם לדעה הפוליטית שלך, לעצומה עליה חתמת פעם, אפילו לתמונה של מישהי שיכורה בסוף לילה פרוע באיזו מסיבה.

עד לאחרונה בארה"ב היה המידע הזה גם משמש את הסגל האוניברסיטאי כדי לבלוש אחר הסטודנטים בקולג' אך הדברים הגיעו כדי כך שהמחוקק האמריקאי נהיה טרוד מאוד מעניינים של הפרת הפרטיות הפוגעים בעקרונות החוקה האמריקנית. הגולש התמים מעלה תמונות ומידע ולא שם ליבו לכל ההשלכות העתידיות הנובעות מכך ולפעמים מגלה, מאוחר מידי, שהוא חשוף ברשת. גולש פחות תמים נוהג להכריז על ההתחברות אליו ככזו הדורשת אישור מיוחד והתכנים שלו הופכים "פרטיים" עד אישור החברים המבקשים להצטרף כחבריו. הסגל האוניברסיטאי, בפרט מאמני סטודנטים שהם ספורטאים מובילים, עקבו אחר העמודים הפרטיים.

בקליפורניה העביר הסנאט חוק מקומי האוסר על הנהלת האוניברסיטה, בפרט בכל הקשור בקבלת סטודנטים, לדרוש מהם את קוד הכניסה לאתרי המדיה החברתית בהם הם מחזיקים בכרטיס חבר. סטודנטים שהמידע שלהם חשוף – עשויים לגלות שמידע פרטי כלשהו שפורסם על ידם (וכך איבד את הפרטיות שבו) – הפך לנחלת הכלל גם בקרב ועדת הקבלה של האוניבר

סיטה ושימש כפקטור נוסף בדחיית בקשתם והעדפת אחר (שמרני יותר) על פניהם. ואולם אלה שהמידע שלהם חסוי, במקרה שבו יש מקום למספר סטודנטים מוגבל ומוגשות הרבה מועמדויות מתוכן צריך לבחור את הסטודנטים שמתקבלים לקולג', ייהנו מהחוק החדש. חוק דומה לו כבר חוקק במדינת דלוויר.

בקליפורניה עומדים לחוקק בהמשך החודש גם חוק האוסר על מעסיקים לדרוש גישה לאתרי מדיה חברתית בהם מופיעים מועמדים לעבודה. חוקים ברוח זו הועברו כבר במדינות מרילנד ואילינוי. זה פותר הרבה מבוכות – לדעת בביטחון שהמראיין בראיון העבודה לא גמר הרגע לגלוש

 בתמונות האלבום ובאלה שתוייגו אחרי מסיבת חשק נשכחת.

באוניברסיטה של קנטקטי, אוניברסיטת צפון קרוליינה ובאוניברסיטה של לואיזוויל, בינתיים יש הוראה מקומית לפיה כל הסטודנטים האתלטים, חברי הנבחרת, מחויבים לתת את פרטי החשבון שלהם במדיה החברתית ופרטי חשבון הדואר האלקטרוני כדי שהמאמנים, האחראים עליהם, יוכלו לנטר הודעות שבהן יש שימוש במילים "מפלילות". כל התייחסות לסקס (האסור על חברי הנבחרתלפני משחקים), אלכוהול וסמים – מנוטרת מיד. בשעתו קמה צעקה בעקבות הגילוי כי גם המילים "ערבים" ו"מוסלמים" מנוטרות גם הן. אתלט שייתפס כשהוא כותב במייל הפרטי שלו או בפייסבוק עלחוויות סקס עם ערבייה אחרי שתיית אלכוהול – יסולק לאלתר משלוש או ארבע סיבות. ואנחנו מדברים פה על הדמוקרטיה הגדולה בעולם, ערש הציוויליזציה המערבית, המדינה עם החוקה.

 

 

 

בארץ זה לא היה עובר. כאן נתן בית הדין לעבודה פסיקה תקדימית לפני כשנה לפיה המעסיק אינו רשאי לעיין באימיילים של עובד שפוטר, גם לא בתיבת הדואר שהוקצתה לו מטעם העבודה, שאליה נכנס מטעם העבודה, על חשבון העבודה, בזמן העבודה ומהמחשב של העבודה. מצד שני, רחוקה הדרך עד שיחוקקו אצלנו חוקים שאוסרים על מעסיק או על חברי ועדת קבלה לאוניברסיטה להיכנס לאתרי מדיה חברתית, אולי בגלל שזה פחות נפוץ בארץ. בינתיים, המועמדים לחוגים מבוקשים באוניברסיטה בארץ נמדדים לפי הציון בפסיכומטרי ולא לפי מספר ה"לייקים" על הסטטוס האחרון שהעלו.

על החוק החדש בקליפורניה, ניתן לקרוא כאן:

http://sd08.senate.ca.gov/news/2012-08-21-senate-sends-governor-social-media-privacy-legislation

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן