קופמן נגד ג'מצ'י: קוף טוב, הכל טוב

הוא זכאי.
הקוף הותקף בגבעתיים לפני עשור. מישהו בא מאחורה, דפק לו מכה בראש ונעלם. אירוע טראומטי.
לפני שבע שנים, באולפן ״יציע העיתונות״ בערוץ הספורט, הגיע להתראיין דורון ג׳מצ׳י במדי ״מכבי תל אביב״, והתחיל את הראיון באיום למנחה הפאנל קופמן – ״אני מזהיר אותך״ ו״אתה רוצה שאזרוק עליך מקל כמו אז בגבעתיים״. קופמן לקח ללב.
כמה חודשים לאחר מכן, בתוכנית הרדיו בה הוא משתתף ב״רדיו 103״, התנהל רב-שיח על התנהגות לא ספורטיבית בעולם הספורט. ערן זהבי זרק את סרט הנבחרת על הדשא. לאריה מליניאק זה הזכיר מקרה שבו דורון ג׳מצ׳י סטר לשחקן אחר כמה שנים קודם. קופמן נזכר בג׳מצ׳י ופלט – ״אוסף רקמות מטונפות״.
מפה לשם, ג׳מצ׳י החליט לתבוע לשון הרע, ובחר לעשות זאת בהליך נדיר יחסית, של קובלנה פלילית, המתנהל כמו כתב אישום לכל דבר.
באתי להגנתו של קופמן, וחקרתי עבורו את מצעד העדים של ״מכבי תל אביב״ – אלי דריקס, דיוויד פדרמן, עו״ד שמעון מזרחי – וגם את אנשי ערוץ הספורט, כדי להראות שמדובר בהגזמה פרועה. בית המשפט קיבל את עמדתי כי שידור ספונטאני ברדיו אינו יכול להצביע על ״כוונה לפגוע״ (כלומר – תכנון מיוחד מראש).
המחשבה ששדרני רדיו יורשעו בפלילים, ייאסרו או יקבלו עונש של מאסר על תנאי, בגין אמירות פרובוקטיביות בשידור, אינה מתיישבת עם חופש הביטוי, חופש העיתונות וגם הפסיקות המוכרות המייחסות זוטי דברים לגידופים או קללות.
אחרי זיכויו של הקוף, בחר ג׳מצ׳י, ברוח קצת פחות ספורטיבית, יותר טראמפית, להגיש ערעור פלילי. כך נגררנו כולנו שוב לבית המשפט המחוזי.
התוצאה הייתה צפויה ובכל זאת הביאה. לאנחת רווחה – במקום עשרות הליכים פליליים נגד נתן זהבי, יורם שפטל, אראל סגל, בן כספית או כל שדר אחר, נסתפק בסיפור יפה לספר לחבר׳ה. איך היה מי שלקח כמה שניות משידור הרדיו ורצה להכניס דרכן פרשן ספורט לכלא. ואיך שוב הוכח כי המוסד החריג הזה, של קובלנה פלילית בלשון הרע, מתאים רק למקרים חריגים עם תכנון וכוונה לפגוע, ולא לשטויות.
קוף טוב – הכל טוב.
לקריאת הכתבה באתר ״פוסטה״ לחצו כאן.
לקריאת הכתבה באתר ״עניין מרכזי״ לחצו כאן.

 

 

בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן