פסיקה מהפכנית: גם מנוע החיפוש "גוגל" מחויב במנגנון "הודעה והסרה"

זו הייתה ככל הנראה רק שאלה של זמן.

מתי ידביקו השופטים עם פסיקותיהם את התפתחות הטכנולוגיה, שמזמן לא תואמת את הכתוב בחוק איסור לשון הרע (שנחקק בשנת 1965 ועבר מעט מאוד שינויים מאז).

הנה זה קרה.

אחרי מספר פסיקות קודמות שבהן הצליחו אנשי חברת "גוגל ישראל" לשכנע את בתי המשפט שהם בכלל לא החברה האמריקאית, שאי אפשר לתבוע אותה דרכם, וגם עניינית, שכשמשמיצים מישהו – "גוגל לא בעסק" (כי היא רק "הפלטפורמה" והיא רק מנוע החיפוש המדרג, ולא אחראית באמת לתוצאות ולא אחראית ללוינטלמה שכתוב באתרים וכדומה), הנה נפל דבר בישראל.

מתברר ש"גוגל ישראל" היא כן הכתובת. מתברר גם שבית המשפט רואה, במצבים מסוימים (לא בכל עניין), גם את מנוע החיפוש "גוגל" כאחראי על התוצאות שמוצגות כמקישים את השם שלנו.

לפי פסיקתה של השופטת אביגיל כהן בבית המשפט המחוזי בת"א (בערעור על פסיקתה של השופטת חנה ינון), מחויבת חברת "גוגל" להסיר קישורים משמיצים, אפילו אם אינה אחראית לאתרים עצמם.

היא מחויבת לכך רק לאחר שהתבקשה על ידי הגורם המושמץ (לא מיוזמתה, אלא רק לאחר פנייה), וגם – לא בכל מקרה, כי אם במקרים שבהם ברור לחלוטין שמדובר בדיבה ובלשון הרע.

החברה כמובן רשאית להתעקש שלא להסיר את הנתונים, אבל אז היא עשויה לקבל צו משפטי לעשות כן וגם להיות מחוייבת בהוצאות של כמה עשרות אלפי שקלים, כמו במקרה שקרה כאן.

מקרה שקרה כך היה…

עו"ד בשם עמי סביר ייצג את לשכת עורכי הדין כנגד עורך דין אחר. אותו עורך דין אחר הסתבך במספר הרשעות קודמות. אבל באתר בשם courts, המסקר הליכים משפטיים, נכתב משום מה, כי דווקא סביר הוא מי שהורשע, ומשום מה – כשהקישו את שמו של סביר במנוע החיפוש "גוגל", עלתה התוצאה באופן שבו נכתב בשורת התוצאה כי סביר הורשע.

באופן כזה, הדרך שבה הדברים הוצגו גרמה נזק לשמו של סביר כי הוא לא הורשע כלל, רק ייצג בתיק. הוא פנה אל אתר courts ופנה גם אל "גוגל", אך הפרסום המשיך להופיע.

ל"גוגל" לא הייתה מחלוקת איתו על כך שמדובר בלשון הרע. אבל הם טענו שהם "לא רוצים להיות צנזור של תוצאות" ולכן לא יסירו את הפרטים ועליו להתמודד עם בעל האתר. גישה זו, ככל שהיא מקדשת את האובייקטיביות של "גוגל" (לכאורה במטרה להבטיח תוצאות אובייקטיביות שאיש לא יכול לשנותן באיומים על החברה), אינה מציאותית למציאות שבה אנו חיים.

אתרים רבים – אין להם אבא או אמא. הם נכתבים מרחוק, באתרי wordpress לדוגמא, כשאין למי לפנות לכאורה. אנשים, שאינם אמיצים יותר מידי, מעדיפים לכתוב שקרים והשמצות באתרים עליהם הם אינם חתומים.

התפיסה הנאיבית של "גוגל", לפיה אפשר לפנות לאתר המקורי ו"לסגור עניין" מולו, ו"גוגל" – כמו שאמרנו בהתחלה – "לא בעסק", אינה קשורה במציאות. בפועל, "גוגל" יצרה "גן עדן למפרים" משום שהיא שותפה, גם אם לא בכוונה, להבאה לציבור של אתרי דיבה והשמצות במסגרת הדירוג שלה.

היא אמנם לא אחראית למה שכתוב באתרים, אבל היא כן אחראית להסיר אותם, אם הם דיבתיים, אחרי שנעשית אליה פנייה.

זו בעצם ההחלטה החדשה, שהיא פסיקה תקדימית ומנחה, מבית מדרשו של בית המשפט המחוזי. לא בכל מקרה צריכה "גוגל" להסיר כל תוצאה שלילית. ודאי שלא. גם אין ציפייה שהיא תעשה זאת מיוזמתה, לפני שבכלל פנו אליה.

אבל במידה ויש דיבה חמורה, שברור שהיא דיבה על פניה, ונעשית פנייה לחברת "גוגל", היא אינה יכולה עוד להיתמם ולטעון להיות "לא בעסק".

 

גוגל הודעה והסרה

בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן