זכינו בתביעת לשון הרע של תת אלוף במיל' אשר כונה: "מפקיר פצועים בשטח"

זכינו בתיק תביעת דיבה של תת אלוף קרן נגד מקומון

 פורסם במקור באתר "פסקדין", כתב: עו"ד רון חכים

עיתונאי – ששאל אם ראוי שתת האלוף ישב כחבר בכיר בפורום בטחוני שעה שבוועדת אגרנט הוא הואשם בהפקרת פצועים בשטח – לא טרח לוודא את נכונות העובדות שהציג. זה יעלה לו ולמקומון בפיצוי בגין לשון הרע.

תת אלוף במילואים אריה קרן, ששימש במלחמת יום הכיפורים כמח"ט שריון, היה פעיל במערכת הבחירות לראשות עיריית אשקלון בשנת 2008. על רקע המצב הבטחוני ששרר בדרום באותה תקופה וכחלק מתעמולת הבחירות, השתתף קרן כחבר בכיר בפורום בטחוני שהוקם על ידי המפלגה שאליה השתייך.

כהכנה לכתבה שעמדה להתפרסם בנוגע לאותו פורום, שלח ליאור נפש, עיתונאי הכותב במקומון האשקלוני "סטאר דרום", שאלה עיתונאית אל דובר המפלגה: נפש שאל האם ראוי שקרן ישב בפורום הבטחוני שעה שוועדת אגרנט האשימה אותו בהפקרת חיילים ופצועים בשטח במהלך מלחמת יום כיפור, ואחת ממסקנותיה הייתה לאסור עליו לפקד על חיילים.

בסופו של דבר הכתבה לא פורסמה, אך קרן, שטען כי ועדת אגרנט מעולם לא קבעה זאת, דרש מהעיתון לפרסם התנצלות.

העיתון סרב להתנצל וקרן הגיש לבימ"ש השלום באשקלון תביעת לשון הרע על סך 100,000 שקל נגד העיתונאי, עורכת העיתון והמוציאה לאור. לדבריו, הוא לוחם פטריוט עתיר הישגים והפרסום הכוזב פגע השמו הטוב וגרם לו לעגמת נפש והשפלה. לטענת קרן הפרסום נעשה בכוונה לפגוע ולכן הוא זכאי לפיצוי המקסימלי ללא הוכחת נזק לפי החוק.

הנתבעים טענו כי באותה העת הם סברו בתום לב שמדובר באמת, והדגישו כי השאלה הועברה למייל האישי של דובר המפלגה בלבד ובסופו של דבר הכתבה כלל לא פורסמה. לכן, לשיטתם כלל לא מדובר ב"פרסום".

ניסוח פוגעני

השופטת סבין כהן הורתה על פיצול הדיון בתביעה, כך שהדיון הראשון יעסוק בשאלת החבות לפצות ובדיון השני ייקבע גובה הנזק.

בהחלטה שעסקה בשאלת האחריות וניתנה באוגוסט 2008 השופטת קבעה, כי הפרסום אינו אמת וכי הנתבעים היו יכולים לגלות שוועדת אגרנט כלל לא חקרה את האירוע המדובר אם רק היו עורכים בדיקה מעמיקה. גם אם הדבר אינו ישים מפאת מחסור בזמן, קבעה השופטת, היה עליהם להיזהר במילותיהם ולנסח את השאלה באופן שאינו קובע עובדות משמיצות ולא מדוייקות.

עוד קבעה השופטת, כי הנתבעים פרסמו דיבה העלולה לפגוע בתובע וכי לא עומדות להם ההגנות שבחוק לשון הרע. יחד עם זאת, נקבע כי הפרסום לא נעשה בכוונה לפגוע ונסיבות אלו הפיצוי המרבי שהחוק מאפשר לפסוק ללא הוכחת נזק עומד על 50,000 שקל.

בפסק הדין, שניתן לאחרונה ודן בגובה הנזק, קבעה השופטת כהן כי אמנם הוכח ששמו של התובע הוכתם אך לא ברור מהן ההשלכות של הדבר על שמו של התובע, פנסיונר שפעל במערכת הבחירות בהתנדבות.

לאחר שביקרה את התנהלות הנתבעים, שהתאמצו מאוד (ללא הצלחה) להציג בפני בית המשפט כל בדל של מידע שיעיד שלתובע אין שם טוב שאפשר לפגוע בו, השופטת חייבה אותם לשלם לו פיצוי של 13,000 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך כולל של 18,000 שקל.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן