האם מאמיני מוחמד יכולים לתבוע לשון הרע?

הסרטון ב"יו טיוב" הצית הפגנות, רצח של שגריר אמריקני והתפרעויות בבירות העולם המערבי, הכל משום שהוציאו דיבתו של מוחמד ברבים. אבל בית המשפט העליון כבר קבע שאי אפשר לתבוע בגין פגיעה בשמו של משה רבינו, אברהם אבינו ודוד המלך

מה שרצח עם בסוריה לא עשה, הצליח סרטון קצר ב"יו טיוב" לבצע: אלפי מוסלמים זועמים שורפים שגרירויות, מקיימים הפגנות סוערות, וזה לא בגלל התעמרות אסאד בבני עמו, כי אם בגלל שתמהוני אמריקני כלשהו יצר סרט עלילתי קצר על הנביא מוחמד והעלה אותו ל"יו טיוב".

בסרט נראה הנביא מוחמד כרודף נשים, גם צעירות במיוחד, ובתור דמות פחות סימפטית מזו שרואים בו האחים המוסלמים ואחיהם המאמינים. לדעתם, אותה הם מיטיבים לבטא, הסרט והבמאי, ובשרשור – גם ארצות הברית כולה והתרבות המערבית, הוציאו דיבתו של מייסד האיסלאם. לא ירחק היום ואחד מכל אלה יציע, ודאי, להגיש תביעת דיבה כנגד אלה שפגעו בשמו של נביא אללה. אצלנו – תביעה כזו לא תעבור את הסף.

השאלה לגבי שמו הטוב של משה רבנו וגם של אברהם אבינו, כבר עלתה, ספק בהלצה, על ידי המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, מישאל חשין, שדן בבג"צ המפורסם של גיורא סנש (אח לחנה סנש ז"ל, הצנחנית) נגד רשות השידור (בג"צ  94 / 6143). חוק איסור לשון הרע איפשר בעבר הגשת תביעת לשון הרע בגין כבודו של אדם מת, אך כיום הוא מאפשר הגשת תביעה כזו, רק במסגרת קובלנה פלילית, רק באישור ולפי דרישת קרובי משפחתו של אותו מת ורק באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, מה שהופך את האופציה הזאת ללא-קיימת. היועץ המשפטי לממשלה לא אישר תביעה כזאת מזה עידן ועידנים.

בכל זאת, התפלפל בית המשפט העליון בשאלת הפרשנות למשפט המופיע בחוק בס' 5 – "לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי". וכך נאמר בבג"צ (ס' 25): "משהורה אותנו החוק כי לשון הרע על מת דינה כדין לשון הרע על חי, הנאמר כי כל מי שמתו מאז שחר ההיסטוריה לשון הרע עליהם דינה כדין לשון הרע על החי? הניתן לפרסם לשון הרע על אברהם אבינו? על משה? על מרים? על יעל אשת-חבר-הקיני? על שמשון? על דוד המלך? על ירמיהו? על יהודה המכבי? על הלל הזקן? על בר-כוכבא? על הרמב"ם? על שפינוזה? לשון הרע על אחד מאלה, המקנה היא זכות במשפט הציבורי?

"יכול מי שיטען כי השאלה לאמיתה אינה אלא אם כל גיבורי-היסטוריה אלה של עמנו הם בבחינת "אדם" כמשמעותו בחוק. ויוסיף הטוען ויטען, כי לעניין חוק לשון הרע יש להבחין ולהבדיל בין "אדם" לבין "דמות" (או דמות היסטורית). החוק נתכוון להגן על "אדם" ולא על "דמות", ואלה כולם "דמויות" הם ולא עוד "אדם" כמשמעותו בחוק. אימתי הופך "אדם" ל"דמות"? האם בן-גוריון הוא "דמות" או "אדם"? שאלה זו אינה פשוטה כל-עיקר. לעת הזו נוכל לספק עצמנו בקביעה טנטטיבית כי "אדם" בגדרי חוק לשון הרע הוא מי שאחד מאותם קרובי-משפחתו המנויים בסעיף 5 לחוק – או אולי אחד מחברי הנפטר, שאינם קרובי-דם – מעלה טענה של לשון הרע".

בתום התפלפלות זו, התאפשר לרשות השידור וליוזם הסדרה "קסטנר", מוטי לרנר, להציג ורסיה שלהם לאירועים שקדמו למאסרה של חנה סנש, הגם שאלה לא היו מדויקים מבחינת היסטוריוני התקופה ולמגינת ליבו של אחיה, שנזעק להגן על כבודה. נאמר שם כי החופש היצירתי והספרותי קודם, מה שאומר שעל פניו, גם בארץ לא הייתה צריכה להיות בעיה עם הקרנה של הסרטון על מוחמד, נביא האיסלאם. בגלל זה ספגנו (בשקט) והפנינו את הלחי (השנייה) למל גיבסון, שהוציא דיבתנו רעה, בסרט על צליבת ישו שהוא הנפיק לאקרנים לפני כמה שנים.

אז גם כשהאיש מת, ושמו עדיין חי, אין לו מזור. גם בני משפחתו של דורון אשכנזי ז"ל, בעלה של עפרה חזה ז"ל, תבעו את אמרגנה בצלאל אלוני, על כך שאמר לאחר מותו של אשכנזי כי הוא היה צרכן סמים וחולה באיידס ואשם לפיכך בהתדרדות מצבה (ת"א (תל-אביב-יפו) 87908/01). במקום כבוד, הם חזרו עם הוצאות משפט לרעתם, שכן השופטת שבח נאלצה לדחות את העתירה ואף לחייב את המתאבלים בהוצאות של 10,000 שקלים.

היא קבעה כי "יש אף לקחת בחשבון את העובדה שעל פי ניסוחו הקודם של החוק, ניתן היה להגיש תביעה אף על לשון הרע שנאמרה על האדם הראשון, על חכמי התלמוד, על בן גוריון, על הרצל וכן הלאה, שכן המגבלה היחידה שקבע המחוקק התייחסה לדרישה לפיה תאמר האמירה לאחר מותו – הרחבה בלתי מתקבלת על הדעת בהתחשב בזכות המצומצמת על פי סעיף 25 לחוק לפיו התיר המחוקק הגשת תביעה בגין לשון הרע שנאמרה על אדם בעודו בחיים ונפטר לאחר הפרסום בתקופת זמן מוגבלת של 6 חודשים לאחר מותו. הנוסח הקודם אף הוא לא הגביל את רשימת הזכאים להגיש תביעה שכזו. אנומליה זו בא סעיף 5 לתקן".

אז הסעיף החדש תיקן ובפסיקה גם נקבע שהתיקון כוחו יפה גם לעניין הפרת הפרטיות של המת. בפסיקה כותבים דברים יפים על זכויות וכבוד המתים אך בשורה התחתונה – כבודו של המת ככל הנראה מת עימו.

בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן