גישור רוחני, סוג של.

עו"ד ומגשר יניב שוורצמן

ראש לשכת המגשרים מקדם הצעת חוק להתחיל תביעות קניין רוחני בגישור חובה. אקדמאים ומשפטנים מהתחום מתייחסים להצעה בחשדנות, בעיקר בשל החשש מהיעדר פסיקה שתתפרסם ותסייע לתחום להתפתח. האירוע, מתוך כנס הקניין הרוחני, בהנחיית עו"ד רון לוינטל, יועלה בקישור לאתר זה

 לשכת המגשרים בישראל, גוף חיובי למדי שלא הכרתי עד לאחרונה, ערך בחודש האחרון כינוס שנתי העוסק כולו בזכויות יוצרים במלון דן פנורמה. רשימת המשתתפים הייתה מרשימה וכללה, פחות או יותר, כמעט את כל "החשודים המיידיים" שיש בתחום, מהאקדמיה, מאולמות המשפט, מהגופים הממשלתיים (נציגת רשם סימני המסחר) ולקינוח גם כמה שופטים (מבתי המשפט המחוזיים בירושלים ובחיפה). מטבע הדברים, הקהל הורכב רובו ממגשרים, הם קהל היעד של לשכת המגשרים, המבקשת להכניס קצת סדר, אתיקה ומחויבות לכללים וערכים – בשוק שהוא פרוץ לחלוטין.

למגשר טוב יש בעיה – שכן חבריו לתחום הם לא בהכרח אנשים המחויבים לאותה אתיקה, לאותם ערכים, לאותם כללי משחק, לאותה רמת עבודה ולאותו מתח מחירים. איש הישר בעיניו יעשה. כל אחד יכול להכריז על עצמו "מגשר", גם אם הוא נטול כל השכלה משפטית, גם אם לא עבר קורס גישור בסיסי, אם אין לו משרד משלו או אם הוא נטול כל יכולות להקשיב בסבלנות לשני ניצים ולהביא אותם להסכמה משותפת על פתרון הסכסוך. מה גם שמתדיינים בבתי משפט השלום נשלחים היום "אוטומטית" להליך גישורי (הזוכה לשם ה"מכובס", ישיבת מהו"ת חובה), ושם הם מתבקשים להתגשר אצל מגשרים, שלפחות חלקם אינם בהכרח "מומחים" או "קליברים" בתחום הגישור. שוק פרוץ, בעל פוטנציאל אדיר לאפשר פתרון סכסוכים בדרכי שלום ובקיצור תורים בבתי המשפט, שבחלקו נופל קורבן לרמת חלק מהעוסקים בו. כך נוצר לא פעם שם רע להליך שהינו חיובי במהותו.

הזדמן לי להנחות את המליאה המרכזית של הכנס, שבה השתתפו עורכי הדין חיים רביה ויובל קרניאל מחד, עו"ד ומגשר יניב שוורצמן – מייסד הכנס וראש לשכת המגשרים מאידך, ובתווך ישבה פרופ' ניבה אלקין-קורן, מהאקדמאיות הוותיקות בתחום ובעלות הידע והניסיון הרב ביותר. כמנחה היה עליי לעמת בין הצעת עו"ד שוורצמן להוביל לחקיקת חוק גישור חובה בתחום הקניין הרוחני (לשיטתו – אפילו עוד בטרם הוגש כתב התביעה בתיק, כצעד מקדים) לבין התפיסה הרווחת בין עורכי הדין הפעילים בתחום (הסבורים כי הצורך בצווים, לדוגמא, או העובדה שהמגשר לא בהכרח מכיר את רוח הפסיקה) – שאינם מצדדים ברעיון בהכרח.

פרופ' אלקין-קורן טענה, בין היתר, ובצדק, כי סגירת התיקים בהליכי גישור "במחשכים", עשויה להוות בעיה אמיתית בתחום זכויות היוצרים, תחום שבינתיים אין בו מספיק פסיקה שעל פיה אפשר להבין את החוק. צריך להבהיר כי חוק זכויות יוצרים החדש (זה שתוקן ב-2007 והחליף את החוק הישן משנת 1911) נוצר מלכתחילה עם הרבה מושגים "עמומים", כדי לאפשר לבית המשפט להסביר אותו בהמשך הדרך, כשהטכנולוגיה משתנה וכשהמנהגים בתחומי היצירה משתנים גם כן. כלומר – במקום לצפות שהחוק יחוקק כל כמה שנים מחדש, השאירו את החוק "מעורפל", והשופטים אמורים ליצוק לו תכנים. כאשר הליכים משפטיים בתחום זכויות היוצרים נגמרים בהליך גישור ולא בפסקי דין, לא מתפרסמת פסיקה והתחום לא מתפתח (הוא אמור להתפתח "מפסיקה לפסיקה"). נשארים עם הערפול.

היה דיון מעניין ובתור מנחה העימות הזה, נאלצתי בעיקר לשאול ופחות לענות, אבל הצלחתי איכשהו להביא את הצדדים בסוף הדיון לכדי הסכמה מסוימת. אם תרצו – סוג של גישור ביניהם. יתר הדיונים, בקבוצות המפוצלות לאחר מכן, התייחסו לא מעט לדיון המרכזי במליאה. עורכי הדין הסכימו שניתן להתגשר פה ושם. ראש הלשכה המשיך לטעון כי אינו מבין את חשיבות מתן פסקי הדין בחלק מהמקרים כצורך של התחום להתפתח. עו"ד שוורצמן הבטיח לי כי הקלטת הישיבה כולה תועלה בקרוב לאינטרנט, לאתר לשכת המגשרים או לאתר "פסק דין". עם העלאת הקישור, אביא אותו כאן.

בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן