זכינו בתביעת לשון הרע על תלונת שווא בתחום אלימות במשפחה

10877250 - young man in handcuffs

סיפור המקרה הזה מתחיל, או מגיע לשיאו, כשהבעל מובל באזיקים לתחנת המשטרה, למרות שהוא מציג סרט שמוכיח שמדובר בתלונת שווא, ומסתיים בזכייה במשפט, בניקוי שמו ובפסיקת פיצויים לזכותו.

"במהלך גירושין, אשה הגישה תלונה על אלימות מצד בעלה שטען שהתלונה היא תלונת שווא. עד כאן, הכול, לצערנו – שכיח. מה שפחות שכיח הוא שבבית המשפט זכינו בתביעה והשופט חייב את האשה לשלם 40,000 ש"ח פיצוי לבעל. "האירוע שהכריע את התיק בבית המשפט צולם לדברי לוונטל "ב'טייק אחד', לא ערוך ולא חתוך. רואים את הגבר מתיישב והאישה מתחילה לגעור בו ולצעוק עליו, תעשה ככה ותעשה ככה. והוא אומר מה יקרה אם אני לא אעשה. היא אומרת, אם לא תעשה, אז בוא תראה מה יקרה. ואגב, הילדים הקטנים שלהם לידה, אבל לה זה לא מפריע. היא אומרת שעכשיו היא תתקשר למשטרה ותגיד שהוא הרים עליה ידיים. הכל מתועד. והיא אומרת בטלפון: 'הלו, משטרה, הוא הרים עלי ידיים'. הוא אומר שהוא לא הרים עליה ידיים והיא אומרת כן, כן, כן. ואז היא ממשיכה עם הדרמה ועושה כל מיני פעולות שזה ייראה אמין. היא לוקחת את הילדים לשכנה ומספרת לה שהיא הותקפה. המשטרה מגיעה, עוצרים אותו, וזה שיש לו סרטון בשלב הראשון לא מעניין אף אחד. הוא נמצא במעצר, כשהוא אזוק. רק בהמשך השוטרים רואים את הסרטון והתיק נסגר.

הייתה לו מצלמה בתוך השעון

באנו לבית המשפט והשופט היה קשוב לעניין", הדגיש עו"ד לוונטל. "מה שלא טוב בפסיקה זה שהשופט אמר שהוא דורש במקרים כאלה הוכחה מוגברת, ואם לא היה הסרטון לא הייתה הוכחה מוגברת. השופט אמר שנראה לו שגם האירוע השני, זה שאירע בשבת, קרה, אבל אין לו את ההוכחה ועובדה שעל האירוע בשבת הוא לא נתן פיצוי. הוא כן העיר על כך שהמשטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות, לא מחוסר אשמה. ובכל זאת יש פה בשורה קטנה, תקווה קטנה, בעולם הזה של תלונות השווא".

גזית תהה האם כל מי שמתגרש צריך להתחיל לצלם את הצד השני, ועו"ד לוונטל השיב: "כשאנשים נכנסים להליך גירושין אמוציונאלי וקשה, שבו הצד השני לא תמיד פועל בצורה רציונאלית, והם חוששים מהסלמה, אני חושש שמי שיכול, צריך להצטייד בציוד הקלטה או צילום, לפחות באינטראקציות, במפגשים, כי זה בסוף מציל חיים, זה מוצר מציל חיים. בלי הצילום, אותו בעל לא היה זוכה בתביעה הזו וגם היה עלול לקבל כתב אישום. היום אם גבר אומר במשטרה או בבית המשפט שהוא לא עשה את מה שטוענים שהוא עשה, בכל המקרים לא מאמינים לו. וכאן הייתה לו מצלמה בתוך השעון".

גזית שאל מדוע המשטרה נוטה באופן אינסטינקטיבי לטובת הצד המתלונן ולא באופן שוויוני לשני הצדדים. עו"ד לוונטל השיב: "אני חושב שאלה הדים מפרשות עבר כמו כרמלה בוחבוט ושוקי בסו, מלפני עשרים-עשרים וחמש שנה, מקרים בהם אישה טענה שמתעללים בה ולא עשו שום דבר. היא הייתה מתלוננת במשטרה והיו סוגרים את התיק, עד שהייתה שם התפרצות יותר קשה ואירוע טראגי. אני חושב שהגיע זמן לאוורר את העניין הזה. האוורור התחיל לפני שנה בבית המשפט העליון, בפרשה עם עורך הדין, שאמרו עליו שביצע אונס ובית המשפט קבע שלא היה אונס. זה המשיך בהחלטה להפסיק לפעול לפי תקנה שהייתה בפרקליטות, לפיה לא מגישים כתב אישום נגד מי שבדה תלונה גם אם הוכח שהוא בדה אותה, כדי לא להפחיד את מי שיש לו תלונה אמיתית. התקנה עדיין קיימת אבל עמעמו אותה".

(פורסם במעריב, חדשות בארץ, 6.2.2017)

לקריאת פסק הדין המלא

לחצו כאן לצפייה בכתבה המקורית  - כולל האזנה ראיון עם גבי גזית ברדיו 103FM

בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן