תובענות ייצוגיות

50924014_sתביעה ייצוגית - עולם הולך ומתרבה

בשנים האחרונות הן הולכות וצומחות כפטריות אחרי הגשם: עוד ועוד תביעות ייצוגיות, בהן חברות ענק נתבעות על ידי עורך דין אחד ותובע אחד, על נזק שנגרם כביכול למאות או אלפי אנשים.
התנאי הוא כמובן – שמדובר באותה פגיעה. כלומר – שכל מאות אלפי האנשים סבלו בדיוק מאותו דבר.

אז ברור שבתביעה ייצוגית אי אפשר להביא את כל האלפים לבית המשפט וגם אין בזה טעם. אם היה משרד עורכי הדין חייב להחתים את כולם לפני שהוא מגיש את התביעה, ועוד קודם לכן – למצוא את כולם, היה מדובר בעבודה לא הגיונית הנמשכת שנים ארוכות. היינו סוגרים את המשרד ויוצאים לרחבי הארץ להחתים אנשים ועוד אנשים. בכל זה אין צורך. היום, בית המשפט מחליט, על סמך אותו תובע אחד, האם התביעה של האיש הבודד היא רצינית, אפילו אם גובה התביעה היא כמה עשרות שקלים עבור תובע אחד, ואם לקבל אותה כתביעה ייצוגית, כך שזכייה באותה תביעה תגרור תשלום פיצויים לכל הלקוחות האחרים או האנשים הנפגעים הרבים. כאן כבר מדובר בסכומי עתק. אם חברות הסלולאר ניסו לגבות מאנשים סכומים גבוהים מדי עבור שליחת SMS, אז כל אחד נפגע בכמה שקלים, אך יחד – מדובר במיליונים. בדיוק בשביל זה יש תביעה ייצוגית: הרי כל אחד מהנפגעים לא מעוניין ולא מסוגל לקחת עורך דין ולתבוע את החברה עבור כמה עשרות שקלים. זו תהיה תביעה כאילו קטנונית, מקומה יהיה בבית המשפט לתביעות קטנות והיא תזכה לתנועת ביטול של השופט. כאשר היא תאושר כתביעה ייצוגית – מדובר יהיה בכסף רב, בשינוי מדיניות לחברה ובפיצוי לכל הלקוחות ולא רק לאחד.

אז מה צריך לקרות ואיך מנהלים תביעות ייצוגיות? השאירו פרטים ונחזור לפרט לכם, או גיללו להמשך עמוד זה

לפרטים נוספים השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם בהקדם




50924014_sאז מדוע בית המשפט לא אהב תביעות הייצוגיות?

מאחר ובית המשפט גם קובע את שכר הטרחה של עורך הדין, ולא אותו תובע בודד משלם אותו, ועל פי רוב בית המשפט קובע שכר טרחה גבוה, היו לא מעט תובעים ועורכי דין שראו לנגד עיניהם "ביזנס" של ממש:
אם נמצא רק סיבה חצי טובה או פגיעה מוכחת אפילו קטנונית, נשקול את שקית ה"במבה" ונמצא שיש בה גרם אחד פחות של במבה מאשר מוצהר על העטיפה, מיד נחשב את עלות ההפסד לאנשים שחשבו שהם קונים כמות מלאה של "במבה" והפסידו 10 אגורות כל אחד, נביא את אותה תביעה לפתחו של בית המשפט וניתן לו להכפיל את האגורות, בית המשפט כבר יפסוק הוצאות גבוהות ושכר טרחה בעננים.

לבית המשפט, וגם לחברות הנתבעות (בסך הכל – כל חברות הענק מצוידות במשרדי עורכי דין גדולים משלהן), נמאס מקבוצת עורכי דין ותובעים שזוהו על ידם כ"תובעים סדרתיים" ו"עורכי דין סדרתיים".
אלה היו תמיד אותם אנשים: עורך דין אחד מסוים וסביבו סדרת תובעים שהיו קרובי משפחה זה של זה או עורך דין אחר שעבד קבוע עם אותו תובע ש"תבע את כל העולם". אנשים אלה עשו "שם רע" למוסד התביעות הייצוגיות ובתי המשפט החלו להגיב בדחיית התביעות ובפסיקת הוצאות גבוהות מאוד במקרה כזה – עד כדי הוצאות של 40,000 שקל לפיצוי בית המשפט או החברות הנתבעות.
ה"ביזנס" הפך להיות לא כדאי: כשמגישים תביעת סרק על "במבה", חוטפים הוצאות, "בומבה" של הוצאות.

עכשיו החלו בתי המשפט לדחות בזו אחר זו את כל התביעות הייצוגיות והמחוקק התבקש לעשות שינוי בחוק. עורכי הדין ה"סדרתיים" הורידו את הרגל מהדוושה. הם הבינו שאי אפשר להגיש על ימין ועל שמאל תביעות סרק על כל טעות אנוש קטנה או כל חיוב כספי שלא נראה להם. הם הבינו שצריך לשמור את מוסד התביעות הייצוגיות למקרים שבאמת דורשים את התערבות בית המשפט. גם כאלה יש מספיק. וכך, בשנתיים האחרונות חל סוג של איזון: תביעות ייצוגיות מוגשות רק אם יש להן סיכוי של ממש, רובן מתקבלות או מסתיימות בפשרה (שמשמעותה שהחברה הנתבעת מודה ומפצה), בתי המשפט מתייחסים ברצינות לתביעות הייצוגיות וגם הנתבעים ועורכי הדין.

 50924014_sמה יוצא מזה?

בתביעות ייצוגיות יש לנו הזדמנות של ממש לתקן משהו בעולם המסחרי הישראלי, לגרום לחברות ענק להפסיק "לתחמן" את הלקוחות, גם להגיש תביעות ייצוגיות נגד מפעלים מזהמים על פגיעה בטבע ובאיכות הסביבה או נגד עיריות בגין חוק לא הוגן.

יש לנו אפשרות "להעניש" את הגוף הגדול שחושב שאנחנו חלשים מכדי להתנגד להתחכמויות הקטנות שלו, שהוא "תוקע" לנו בחוזה שהוא מאלץ אותנו לחתום עליו, ו/או לעצור זיהום אוויר ולקנוס באופן רציני את הגוף שיצר אותו, בלי להתחשב בסביבה.

אנחנו קצת הופכים ל"שוטרים" או ל"מענישים" ובעזרת בית המשפט "תופסים" את התחמנים ו"קונסים" אותם.
מאבקים מסוג זה, בפורמט של תביעות ייצוגיות, כבר אילצו את חברות הסלולר לשנות הרבה מאוד משיטות הגבייה שלהם, חברות טלפוניה נאלצו להפסיק כל מיני "מסלולים" לא הוגנים של חיוב, חברות אוכל יפצו אנשים על כך שניסו להוסיף מרכיבים או לשנותם וכן לתת פחות גרמים של אבקה או אוכל – בעת שהאנשים שילמו על מוצר אחר – לפחות על פי הכתוב על העטיפה החיצונית. בקיצור: זה עובד.

50924014_sאז מה צריך שיהיה לנו כדי להתחיל תביעה ייצוגית?

קודם כל, קייס טוב. סיפור מעשה, שעובד ונשמע הגיוני אפילו כתביעה בודדה, של כמה עשרות שקלים.
אם התביעה הגולמית-בסיסית טובה, אפשר להאמין שבית המשפט יקבל אותה ויסכים לראות בה תובענה ייצוגית. אך אם הסיפור הכי בסיסי, זה של התובע הראשון, אינו "אוחז מים", הרי אין טעם בתביעה כולה ובכל המאמץ.

שנית, יש לראות שהסיפור הראשוני, אותה תביעה ראשונה, היא אכן פוגענית כלפי אנשים רבים ולא רק מקרה בודד של אותו אדם.
כלומר – יחס של אשת שירות בחברה סלולארית כלפי אדם מסוים – אולי גרמה לו עוגמת נפש אך מדובר במקרה חד פעמי ואיזו אינטראקציה לא מוצלחת בין השניים ותו לא – אין כאן תביעה ייצוגית.
לעומת זאת, כלל או "חוק" מקומי בחברה, המופר לכל הלקוחות וגם ללקוח שלנו, כזה שפוגע בכולם ולא רק בו, משהו שכתוב בחוזה או בתקנון – זו כבר עילה יותר טובה לתביעה ייצוגית.
זה מוביל אותנו לכלל נוסף: סוג הפגיעה צריך להיות זהה לכולם.

אי אפשר להגיש תביעה ייצוגית של כמה אנשים כשהאחד נפגע מחישובי הריבית בבנק, השני נעלב מהיחס של הפקידה והשלישי טוען נגד עיכוב בקבלת אישור למשכנתא. שלושתם כניראה צודקים בטענותיהם אך המקרים לא ממש דומים.
הם לא יכולים לנסח ביחד תביעה ייצוגית מאוד מאוד כללית כמו "תביעה נגד הבנק על העוולות השונות שבו". כל מה שיש להם ביד זה שלוש תביעות קטנות נפרדות ולא תביעה ייצוגית אחת.
תביעה ייצוגית יכולה להיות על כך שכל הלקוחות שביקשו מסלול מסוים בחברת טלפוניה קיבלו עבור הכסף פחות דקות שיחה ממה שנאמר להם; שחברת הכבלים חייבה אותם על ערוץ שלא ראו באופן גורף; שחברת דלק מסוימת מבטיחה סוג מסוים של דלק ונותנת באותו מחיר סוג אחר ולא מדווחת על כך.

בדוגמאות אלה – כל הלקוחות שבאים לאותה תחנת דלק או מנויים של אותה חברת כבלים סובלים מאותה בעיה. חלקם לא שמים לב לכך, בשביל זה התובע הראשון הוא ה"רובין הוד" שלהם, שיעשה עבורם את ה"עבודה השחורה", יזכה עבורם, יעיר אותם ל"מאבק" ויגרום לכך שבסופו של יום הם יקבלו הבייתה צ'ק קטן מהחברה ובו כמה עשרות שקלים – חלקם היחסי בפיצוי שפסק בית המשפט.
אכן, לא פעם מתקשרים אלינו אנשים עם סיפורים הנדמים בעיניהם כ"תביעות ייצוגיות" פוטנציאליות ואנו מתבקשים לאותת להם שמדובר בתביעות שלא מתאימות לרוח החוק.
אין אנו רוצים להיות "תובעים סדרתיים" מהסוג שתואר למעלה.
אין בזה טעם כי הלקוח שלנו עוד יכול לחטוף "קנס" גבוה של "הוצאות" מבית המשפט – בכמה עשרות אלפי שקלים.

עם זאת, הגיעו אלינו לא מעט מקרים מעניינים שאנו סבורים שיש בהם קייס לסוג כזה של תביעה ואנו בודקים אותם בימים אלה.
שתי תביעות שהוגשו על ידינו מתחילת השנה כבר הוכרו כתביעות ייצוגיות ומתנהלות בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (מאחר והן מתנהלות, לא נדווח עליהן כאן, אך נציין רק שמדובר בתביעות נגד חברות הביטוח על סעיפים שהן מפרשות בחוזים שלהם על מנת שלא לשלם סוג מסוים של פיצוי לחלק מהלקוחות). התביעות הוגשו לבית המשפט עם בקשה להכיר בהן כייצוגיות והבקשה התקבלה כך שהדיון בעניינן מתקיים כבר תחת הכובע של "תביעות ייצוגיות".

לפרטים נוספים השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם בהקדם




בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן