המפיק בהקלטה (המאסטר)

חוק זכויות יוצרים מכיר בזכות יוצרים של מפיק או מקליט על עצם ההקלטה שביצע (כך בס' 4(א)(2) לחוק). כלומר – לא רק למחבר המילים, למלחין ולמעבד יש זכויות ביצירה המוסיקלית, אלא גם למפיק שטרח להקליט את המוסיקה, לממן את שעות האולפן ואת ההקלטה ולדאוג לכך שהיא מוקלטת (ובהמשך – מועלית לתקליט ויניל כמו פעם, MP3, קובץ מוסיקה להורדה, דיסק או כל פורמט אחר חדש). קוראים לזה זכויות על "תקליט" רק בגלל הנוסטלגיה לוויניל השחור. "תקליט" בחוק זה כל סוג של הקלטה (כמו שעורכי דין עושים "גילוי מסמכים" ומתכוונים גם להקלטות ולא רק למסמכי נייר. ככה זה בעריכת דין – צריך להכיר את השפה).

אמרנו – זכויות למפיק ההקלטה. עכשיו אתם בטח מדמיינים את ג'ורג' מרטין, המפיק האגדי של ה"ביטלס", כשאני אומר "מפיק". אבל מפיק ההקלטה יכול להיות איש שפשוט החזיק ביד מכשיר הקלטה והקליט הופעה חיה (בדר"כ לא מרשים להקליט הופעות חיות של אמנים ידועים) או הקליט נאום גדול או אפילו הקלטה נדירה של ציוץ ציפורים (בבית אני מחזיק הקלטה כזאת, על תקליט, של קטעי אהבה בין דולפינים). במשרד ייצגנו אדם שהקליט, על סרטי הקלטה שהיו פעם (עוד לפני עידן קלטות האודיו), הקלטה של מופע סיום בית-ספרי ולפיכך הוא מפיק של אותה ההקלטה ומחזיק בזכות היוצרים בהקלטה (שימו לב: הוא לא בהכרח בעל זכויות היוצרים במוסיקה המוקלטת, אלא רק אם הוא גם המלחין. אנו מדברים פה על זכות המפיק בהקלטה).

עכשיו מפיקים ואמנים רבים לפעמים, מתכסחים וגם נפרדים. נניח שמתגלעים חילוקי דעות אמנותיים או כספיים בין המוסיקאי או התמלילן לבין בעל הזכויות על ההקלטה, כך שהמפיק אומר לאמן – ההקלטה היא שלי ואסור לך להשתמש בה. ובכן, כמובן שהמוסיקאי יכול להקליט גירסא חדשה משלו, בהפקה משלו, ובכך "להיחלץ" מהזכות שיש למפיק על ה"מאסטר", על ההקלטה הראשונה. הנה מקרה: בשעתו ביקש יהורם גאון להוציא אלבום אוסף של שיריו אבל הזכויות של השירים היו "מפוזרות" בין כל מיני מפיקים וחברות תקליטים, וכמובן שהיה צריך לקבל את אישור כולם וגם לשלם להם עבור השימוש בזכויות, וזה היה הופך להיות קשה מאוד ובטח היה עולה לא מעט כסף כי חלק מהמפיקים היו מבקשים תשלום גבוה עבור הזכות של השימוש בלהיט בודד שהופיע בהקלטה שבבעלותם. גאון עשה משהו גאוני – פשוט הקליט מחדש את כל השירים, בעיבוד חדש, וכך הוציא אלבום אוסף בלי הצורך לבקש רשות (ולקבל רשות) מכל המפיקים השונים וחברות התקליטים עימם עבד לכל אורך השנים. גם ברשתות סופרמרקט מסוימות נהגו לנגן ברקע נעימות מוכרות של שירים ידועים – אבל בביצועים אחרים, לא הביצועים המקוריים, בדיוק מסיבה זו – כדי לחסוך בתשלומים ואישורים למפיקי ההקלטות המקוריות.

אגב, מהתמלילן (שחיבר את המילים) ומהמלחין (שחיבר את המוסיקה) – הוא לא היה צריך לבקש "רשות" – משום שבארץ פועל, בעניין שימוש בזכויות יוצרים ביצירה מוסיקלית, עניין ה"רישיון בכפייה", כלומר – אישור לכל אחד לבצע שיר של כל אחד אחר, בלי לבקש רשות. בעצם, כל אחד יכול לחדש שיר של אחר (גם את, אתה ואני יכולים לחדש שיר של שלמה ארצי) בלי לבקש רשות מכותב המילים וכותב המוסיקה. אחרת, נראה לכם שפול אנקה היה מרשה לסיד וישס להתעלל ככה בשיר שאנקה כתב לפרנק סינטרה – "I did it my way""? האם היה שלמה ארצי מסכים שעופר לוי – המציג עצמו כמי שמבצע את השירים של ארצי טוב יותר מהמקור – היה מבצע אותם, אלמלא היה מדובר "ברישיון כפייה"? הנה לדוגמא, גם שלמה ארצי מבצע את "מלך העולם" ואת "עוף גוזל", בלי הצורך לבקש רשות מאיש, והוא פשוט משלם תמלוגים לכותבים ולמלחינים לפי תעריף שקובעת אגודת אקו"ם – במה שנקרא "רישיון כפייה". אז לשאלה האם מותר לכל זמר לבצע על דעת עצמו חידוש לשיר של זמר אחר? התשובה היא כן, מותר (אלא אם השיר כלל לא מופיע ברשימות אקו"ם או הוצא מהן באמצעות בקשת "החרגה" כמפורט למטה).

אבל אם תרצו להשתמש בהקלטה מסוימת, כלומר בהקלטה של ה"ביטלס" שרים את "here comes the sun", לדוגמא (לא בחידוש אלא בשיר בגירסא שלהם), תצטרכו לבקש אישור ספציפי ממפיק האלבום (או יותר נכון – מנציגו בארץ). כי כמו שכתבנו למעלה – להקלטה עצמה יש "מפיק" שהוא ה"אבא" שלה והוא קובע למי מותר להשתמש בה וכמה זה עולה למשתמש.

הזכות על ההקלטה היא לא נצחית. אחרי שעוברים 50 שנים, הזכות למנוע את השימוש פגה. לא משלמים יותר למפיק ההקלטה. כלומר – הזכות שלו למנוע מאיתנו שימוש בהקלטה מוגבלת בזמן.

ויש בכל זאת יוצא דופן אחד והוא פסקול של סרט, שנחשב היום חלק אינטגרלי מהיצירה הקולנועית עצמה, ולכן הוא מוגן יחד עם הסרט עצמו (כתבנו על כך בפרק אחר באתר, הפרק העוסק ביצירה הקולנועית). כלומר – כל מה שכתבנו כאן על תקליטים והקלטות, לא מתייחס להקלטה של פסקול סרט.

ועוד דבר: אל תבינו מכל מה שנאמר כאן שההגנה הזאת, למפיק ההקלטה, ניתנת גם למפיק של סרט וידאו, מפיק של הצגה או מפיק של יצירה מסוג אחר. אנו מדברים על הגנה מיוחדת של מפיקי הקלטות מוסיקליות על "מאסטר" בפורמט של הקלטה. זו הגנה מיוחדת למפיקי הקלטות שמקורה באמנות בינלאומיות והיא קיימת מסיבות היסטוריות ואפילו נחשבת קצת "ילדה חריגה" בין יתר זכויות היוצרים שבחוק.

אז הנה כמה שאלות שבטח חשבתם לשאול בעניין הזה:

  1. אם ההקלטה מופיעה על קובץ מחשב – יש למפיק זכויות בהקלטה? על זה כבר ענינו קודם, שבמילה "תקליט" אנו כוללים את כל הפורמטים של ההקלטה. מי שהפיק (כלומר – אירגן ומימן) את ההקלטה, הוא הבעלים שלה, גם אם לא מדובר ב"תקליט" במובן של פעם – ויניל עגול ומסתובב כשמחט של פטיפון מנגנת אותו.
  2. כל יצירה אפשר לבצע ולהקליט בזכות "רישיון הכפייה", בתעריף אקו"ם, בלי לבקש רשות מהזמר המקורי או המלחין או התמלילן? בעיקרון כן, אבל יש לבדוק קודם האם היצירה רשומה מלכתחילה במאגר אקו"ם (רובן – כן), כי יש גם אגודות מתחרות ויש גם אמנים שהחליטו לא להיות רשומים באקו"ם ואין להם חובה להיות רשומים שם. יש גם אמנים שבחרו להחריג שירים מסוימים מהרשימה של אקו"ם וניתן לאתר את הרשימה של השירים המוחרגים באתר אקו"ם, בכתובת הזאת http://www.acum.org.il/%D7%90%D…%D7%99%D7%9D.
  3. אפשר להחריג שיר בלי לבקש רשות מהזמר ששר את השיר? כן, היצירה שייכת ליוצר ולא לזמר ששר אותה.
  4. אם השיר לא מוחרג והוא כן מנוהל על ידי אקו"ם, ואני רוצה לבצע אותו בהופעה או לנגן אותו ברדיו, מהו תעריף אקו"ם הזה? אפשר לאתר אותו באתר של אקו"ם, הנה כאן http://www.acum.org.il/.
  5. רגע, אם אני רוצה לשיר את השיר של שלמה ארצי באמבטיה או סתם בסלון בקול רם, אני מפר את זכות היוצרים? לא, ביצוע אישי באמבטיה או בסלון, מותר, כל עוד אין מדובר בהופעה בפני קהל או על במה.
  6. הכוונה כאן היא לתקליטים ישראלים או לגם לתקליטים מארצות אחרות? טוב, אנו מתכוונים כמובן להקלטות מכל מדינה שהיא, שכן רוב המדינות חתומות על אמנות בינלאומיות וישראל מחויבת לאמנות אלה, בהן מבטיחות המדינות זו לזו לאכוף את זכויות היוצרים של האמנים השונים באופן הדדי. אפשר להיוועץ בעורכי דין המתמחים בתחום כדי לדעת האם יצירה מסוימת ממדינה אחרת – תהא מוגנת כאן. אבל האמינו לי – מעט המדינות הבודדות שאינן חתומות על האמנות, אלה מהעולם השלישי או הקלטות מצפון קוריאה (המשבחות את מורשת קים ג'ונג איל המנוח), הן ממש לא מדינות שאת יצירותיהן אתם מבקשים להפר או להעתיק.
  7. כל הקלטה של אדם מוגנת, אפילו אם מדובר בהקלטה של שיחה סתמית? טוב, כמובן שלא צריך להגזים. בית המשפט כבר פסק במקרה אחד שהודעה סתמית על משיבון אינה "הקלטה" במובן הזה ומי שהקליט אותה הוא לא "מפיק". אנו מדברים על הקלטות בעלות ערך אמנותי מסוים, וגם אם זו לא מוסיקה – לפחות שיהיה זה נאום טוב או הקלטה מיוחדת של צלילים מהטבע, אבל ודאי שאנו לא מדברים על כל הקלטה שטותית כ"יצירה".
  8. הקלטה של מוסיקת מחשב – אפילו שלא בני אדם ניגנו אותה – היא גם הקלטה מוגנת כזאת? לפחות כך קבע בית משפט אמריקני, ובארץ בית המשפט לא נדרש לשאלה, אבל סביר כי הפסיקה האמריקנית תתקבל גם בארץ, שכן בתחום זכויות היוצרים מרבים לעשות שימוש בפסיקות מחו"ל ומארה"ב בפרט, ולקבלן גם כאן.

מה כדאי לקרוא בהקשר הזה?

ע"א (מחוזי ת"א) 178/89הלינגר נ' אסתרון: לא כל דבר הבל הוא מוגן רק משום שהוא מוקלט

כתב גלי צה"ל הקליט משיבון במספר טלפון לצורך כתבה ונתבע על ידי בעל המשיבון בתואנה כי הוא ה"מפיק" של אותה "הקלטה" וזו מוגנת בזכות יוצרים.

בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן