השמצת לשון הרע – לא נאה, כן יעה

קחי את המטאטא ותנקה את הרחוב 8 שעות. זה העונש במדינת הפיליפינים למי שנתפס מלכלך על השכן. אצלנו, אפשר להגיש לו כתב אישום פרטי, אבל לא הייתם רוצים שהשופט ישלח את הנתבע שלכם לנקות את פיר הביוב לפעמים?

השמצתם? ריכלתם? טינפתם על מישהו? תצטרכו לטאטא אשפה ברחוב במשך 8 שעות וגם לשלם כמה עשרות שקלים. זה הסידור החדש של מועצת העיר בינלונאן (מצפון למנילה הבירה) במדינת הפיליפינים.

ראש העיר, ראמון גואיקו שמו, הגה את הרעיון החדש: מי שמרכל על אחר ומוציא לשון הרע, ינקה אשפה ברחוב, כי אם הוא לא יכול לשלוט ב"אשפה" שיוצאת לו מהפה, הוא יובך מול שכניו, וגם ישלם קנס.

אולי בפיליפינים קנס של 80 שקלים הוא אפקטיבי. בארץ – אם זה כל מה שאפשר היה להשיג בתביעת לשון הרע, היו ממשיכים להשמיץ בשצף קצף, ובמקום הצמידים של הרב הלפרין ז"ל, היה יוצא סט מתחרה ובו כתוב "לשון הרע ועוד איך מדבר אליי".

בארצות הברית מקבלים כמה מיליוני שקלים אם נמצאים חייבים בתביעת לשון הרע. בארץ הפיצוי הכי גבוה עד כה היה 1,400,000 שקלים (לטובת השר לשעבר נתן שרנסקי על ספר משמיץ שנכתב עליו). בפיליפינים – חוק עירוני דווקא – יגרום לך לשלם רק כמה עשרות שקלים אבל כן לטאטא את הרחוב (3 שעות בפעם הראשונה, ולמשמיצן חוזר, 8 שעות).

הרעיון הוא "עונש", אמנם לא בהליך פלילי אבל בקונספט דומה (דרך חוק עזר עירוני). "עונש" על לשון הרע, שהוא לא רק כספי, קיים גם בארץ, רק שהוא לא כל כך מוכר: אפשר להגיש בישראל כתב אישום פלילי על לשון הרע. להיעצר, להיאסר, לשלם פיצוי למתלונן, לקבל מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מלעבור עבירה שוב. הכל מלבד "קלון".

זה, כמובן, שמור למקרים נדירים או חריגים. ומי שמתמצא זוכר בעבר את "פרשת קסטנר" (שהסתיימה ברצח). מי שעוקב בשנים האחרונות, לא יכול שלא לשמוע על "פרשת הבלוגרים" (כנגד הנאשמת לורי שם טוב ושני אחרים) המואשמים במעל מאה עבירות של לשון הרע, ומתנהל מולם הליך פלילי על ידי הפרקליטות.

ואולם, מה שלא כולם יודעים, הוא שלא נדרשים לשכנע את המשטרה או הפרקליטות בצורך הפלילי ולקוות שהם יפעלו. מתלונן כנגד לשון הרע, רשאי להגיש בעצמו (או באמצעות עורך דינו), "כתב אישום פלילי פרטי" נגד המשמיץ, בהליך יחסית-חריג בדין הישראלי. לדבר הזה קוראים "קובלנה פלילית פרטית" וגם הוא נעשה במשורה, ולא בגין כל אמירת לשון הרע שהיא. רק במקרים חריגים, בהם המשמיץ פועל בזדון מכוון, באופן עקבי, אובססיבי, עם כוונה מיוחדת להזיק.

יצא לנו להגיש כמה קובלנות פליליות ואף לזכות בהן ולהרשיע את המשמיצים. אך אנו לא ממליצים לפעול באפיק זה, למעט במקרים המיוחדים בהם המשמיצן ממש "עובד" בלהשמיץ את המתלונן ומקדיש לזה משאבים, באופן שמבסס את הטענה לאובססיביות, רצון לפגוע וזדון. במקור תוכנן הליך "קובלנה פלילית פרטית" בלשון הרע, מתוך הנחה שמשמיצנים מסוג כזה, יכולים לפגוע בשלום הציבור, לעורר סכסוכים גדולים, ריבים ומלחמות שיתדרדרו לאלימות.

זה גם היה הנימוק של ראש העיר בינלונאן, כשטען שיש תופעת "רכלנים" בלתי פוסקת בעיר, ומאחר והרכילויות האלה הובילו לסכסוכים אלימים, ואפילו מהומות, העביר את החוק. המטרה המוצהרת הייתה למנוע את הרכילויות בקיץ (אז החום מניס את התושבים הבייתה והם מקשקשים זה עם זה) והוא עבר "פיילוט" בשכונה אחת, וכל כך הצליח, עד שהוחלט ליישמו בכל העיר.

בקיצור – ריכלת? שילמת 200 פזו פיליפיני ותטאטא את הרחוב 3 שעות. נתפסת שוב? הפעם תשלם 1000 פזו ותנקה 8 שעות את הביוב. החמרה נוספת תינתן אם הפרסום יהיה בשיימינג באינטרנט או בפייסבוק ולא רק בשיחה בעל פה ברחוב.

למרות החשש שמטרת החוק האמיתית היא למנוע שיח, או "לשלוט" בשיח על ידי ראש העיר, הוא דווקא מתקבל באהדה. וזאת למה? משום שכל אדם שרוצה לסבך את שכנו, מלשין עליו לעירייה (וזה מה שאירוני: גם ההלשנה הזו היא סוג של… רכילות ודיבה, אבל "ברשות החוק").

 

מקורות:

ידיעה 1

ידיעה 2

 

בחזרה לראשית עמוד זה לחץ כאן
בחזרה לעמוד הראשי לחץ כאן